מדי שנה בוחנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-80 מדדי איכות חיים בישראל, בהם מדדים בתחומי איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית, פנאי, תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע.
מדדים אלה נבחנים על סמך נתונים אובייקטיביים כמו חוב ציבורי ופרטי, שיעור תעסוקה, מספר הרוגים בתאונות דרכים וכדו' וכן על סמך סקרי שביעות רצון בקרב התושבים. הדו"ח קובע שאשקלון הנה במקום הראשון מבין הערים הגדולות עם תחלואת סרטן וטיפולים רפואיים שלא זוכים לאמון הציבור. העיתונאי שלומי סויסה בדק וגילה נתונים שלא תראו בעמוד הפייסבוק של עיריית אשקלון ובטח לא באתר שעדיין מחכה לפרוטוקולים מוועדות שנוהלו על ידי חברי המועצה בשנים האחרונות.
איכות התעסוקה
לאיכות התעסוקה השפעה ישירה על שגרת ואיכות החיים של האדם העובד. למדידה של איכות התעסוקה נבחרו מדדים אשר התמקדו בארבעה נושאים: תעסוקה והשתתפות בשוק העבודה, ביטחון וגמישות תעסוקתיים, תנאי העבודה ואיזון בין עבודה למשפחה וחיים פרטיים. לדוגמה, לצד מדידה של שיעור המועסקים ושוויון ההזדמנויות בתעסוקה, נמדדת גם הבטיחות בעבודה ושביעות רצון מהעבודה. הנתונים המטרידים נחשפים כעת.
▪️ 41.1% – מועסקים מחוץ לעיר.
▪️ 6.8% – 14,266 תושבים מקבלי אבטחת הכנסה.
▪️ 8847 ₪ – הוא השכר הממוצע לכלל השכירים בעיר ( 69,453 שכירים )
▪️ 5044 עצמאיים מרווחים בממוצע 9777 ₪ לחודש.
▪️ 40 הוא הגיל הממוצע למובטלי העיר – נתון בעייתי למשפחות.
▪️ 43% משתכרים עד השכר החציוני הממוצע ( פחות משכר מינימום).
בריאות
בריאות הפרט והאופן שבו הוא חווה את בריאותו, מהווים חלק מהותי מאיכות החיים. הנושאים בהם נבחרו מדדים בתחום הינם תוחלת חיים ותמותה, תחלואה גופנית ונפשית, קידום בריאות ורפואה מונעת, מוגבלות ונכות ומדדי בריאות סובייקטיביים. מדדים לדוגמה: שיעור תמותת תינוקות, אחוז הסובלים מדיכאון ומידת האמון במערכת הבריאות הציבורית.
מחדלי זיהום האוויר באשקלון, מחדל המאבקים העירוניים נגד קצאא והיות ראש העיר בניגוד עניינים כעובד חברת החשמל, נראים ברורים בדו"ח. אין חולק כי ככל הנראה ההתנהלות העירונית וחוסר המאבק האיכות הסביבה בעיר, נותן את אותותיו של חיי התושבים באופן פיזי.
▪️ תוחלת חיים באשקלון: 82 – הכי נמוכה מבין 16 הערים הגדולות.
▪️ עודף משקל בקרב כיתה א': 31% – הכי גבוה מבין הערים הגדולות ועולה משנה לשנה.
▪️ עודף משקל בקרב כיתות ז': 41% – הכי גבוה מבין הערים הגדולות.
▪️ מקרים חדשים של סרטן בגברים: 369 הכי גבוה מבין הערים הגדלות.
▪️ מקרים חדשים של סרטן בנשים: 337 הכי גבוה מבין הערים הגדולות.
תחושת דכאון בני 20 ומעלה : 19.4% – הכי גבוה מבין הערים הגדולות.
דיור ותשתיות
תנאי דיור נאותים ונגישות לתשתיות הם הכרחיים על מנת לספק מענה לצורכי קיום בסיסיים. לכן, לדיור ותשתיות השפעה רבה על יכולת הפרט והחברה להתפתח מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית, ומכאן שיש להם השפעה על איכות החיים של פרטים ומשקי הבית באופן רחב. הנושאים בהם עוסק התחום כוללים את איכות הדיור וסביבת המגורים, הוצאות על דיור, נגישות בין הבית למקום העבודה/לימודים, ושביעות רצון מדיור וסביבת המגורים. מדדים לדוגמה: שביעות רצון מהשכונה ומאזור המגורים, זמן נסיעה ממוצע למקום עבודה וצפיפות דיור.
▪️ 3716 תושבים עוזבים את העיר.
▪️מחזיקים בדירה: 65%.
▪️ משקי בית שמוציאים 30% ויותר על דיור: 20% מבין הגבוהים מהערים הגדולות.
▪️שביעות רצון מתחבורה ציבורית: 41% הכי נמוך מהערים הגדולות.
▪️שביעות רצון מחנייה בעיר: 28.7%
שביעות רצון מכבישים ומדרכות: 68.3%
מתלוננים על רעש מחוץ לדירה: 32.6%
