תחום החשמל בישראל עובר בשנים האחרונות מהפכה משמעותית, כאשר תהליך ההפרטה של משק החשמל והקמת תחנות כוח פרטיות תופסים תאוצה. במשך עשרות שנים, חברת החשמל לישראל שלטה כמעט באופן בלעדי בייצור, הולכה ואספקת החשמל במדינה. אולם, מאז תחילת שנות ה-2000, המדינה החלה לקדם רפורמות שמטרתן להגביר את התחרות, להוזיל את עלויות החשמל לצרכנים ולשלב מקורות אנרגיה חדשים, תוך העברת חלק ניכר מייצור החשמל לידיים פרטיות. מאמר זה בוחן את התפתחות תחום הפרטת החשמל בישראל ואת תפקידן של תחנות הכוח הפרטיות במשק.
רקע היסטורי לתהליך ההפרטה
עד שנות ה-90, חברת החשמל הייתה המונופול הבלעדי במשק החשמל, והפעילה את כל תחנות הכוח הגדולות, כמו תחנת אורות רבין בחדרה ותחנת רדינג בתל אביב. עם זאת, עלויות תפעול גבוהות, חובות כבדים של החברה וצורך בהתייעלות הביאו את הממשלה להחלטה לפתוח את השוק לתחרות. בשנת 2003 אושרה תוכנית ממשלתית להפרטת חלק מפעילות חברת החשמל, ובשנת 2018 נחתמה רפורמה מקיפה במשק החשמל, שכללה מכירת חמש תחנות כוח גדולות ליזמים פרטיים והגבלת יכולת החברה להקים תחנות חדשות. מטרת הרפורמה הייתה להפחית את שליטת חברת החשמל בייצור החשמל מ-70% ל-40% עד שנת 2025, תוך הגדלת נתח היצרנים הפרטיים.
תחנות כוח פרטיות: שחקנים מרכזיים
תחנות הכוח הפרטיות הפכו לגורם משמעותי במשק החשמל הישראלי, במיוחד לאחר גילוי שדות הגז הטבעי תמר ולווייתן, שהוזילו את עלויות הדלק והפכו את ייצור החשמל מגז לכלכלי יותר. בין התחנות הבולטות ניתן למנות את תחנת דוראד באשקלון, שהחלה לפעול ב-2014 ומספקת כ-850 מגה-וואט, ואת תחנת דליה בצפית, שהיא התחנה הפרטית הגדולה בישראל עם הספק של כ-900 מגה-וואט מאז 2015. תחנה נוספת היא OPC חדרה, בבעלות OPC אנרגיה, שמייצרת כ-630 מגה-וואט מאז 2020. תחנות אלה, המופעלות על גז טבעי, מציעות חשמל זול יותר לעומת תחנות ישנות המונעות במזוט או פחם, ותורמות להפחתת זיהום האוויר.
חברות פרטיות כמו OPC אנרגיה, דוראד ודליה אנרגיות פועלות כיום כספקיות חשמל עצמאיות, המוכרות חשמל ישירות ללקוחות גדולים כמו מפעלים ותאגידים, וכן לחברת החשמל כחלק ממערך הייצור הלאומי. בנוסף, תחנות קטנות יותר, כמו תחנת OPC רותם (440 מגה-וואט), משלבות ייצור חשמל עבור צריכה עצמית של מפעלים תעשייתיים ומכירה לרשת.
יתרונות ואתגרים
הפרטת החשמל ופיתוח תחנות הכוח הפרטיות הביאו ליתרונות מובהקים. ראשית, התחרות הגוברת הובילה לירידה מסוימת בתעריפי החשמל ללקוחות עסקיים, שיכולים כיום לרכוש חשמל ישירות מיצרנים פרטיים בהנחה של עד 10%-15% בהשוואה לתעריפי חברת החשמל. שנית, השימוש בגז טבעי תרם להפחתת התלות בדלקים מזהמים ולשיפור איכות הסביבה. שלישית, היזמים הפרטיים נוטים להיות יעילים יותר מבחינה כלכלית, עם עלויות הקמה ותפעול נמוכות יותר מאלו של חברת החשמל – לדוגמה, עלות הקמת תחנה פרטית נעה בין 3,500 ל-3,800 שקל לקילו-וואט, לעומת 4,180 שקל בתחנות של חברת החשמל.
העתיד: תוכניות וציפיות
בשנים הקרובות, משק החשמל צפוי להמשיך ולצמוח תחת השפעת ההפרטה. במרץ 2025 דווח כי רשות מקרקעי ישראל יצאה במכרז להקמת שמונה תחנות כוח חדשות במרכז הארץ, שיופעלו על ידי יזמים פרטיים וייצרו חשמל מגז טבעי. בנוסף, הממשלה הציבה יעד של 30% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עד 2030, מה שדוחף חברות פרטיות לשלב אנרגיה סולארית ופתרונות אגירה בתחנותיהן. תחנות כמו כוכב הירדן, שהחלה לפעול ב-2024 בטכנולוגיית אגירה שאובה (344 מגה-וואט), ממחישות את הפוטנציאל לשילוב בין אנרגיה מתחדשת לתשתיות פרטיות.
ארז בלשה, מנכ"ל ומייסד משותף של קרן ג'נריישן קפיטל מאז הקמתה ב-2018, ממלא תפקיד מרכזי בקידום תחום הפרטת החשמל בישראל דרך השקעות בתחנות כוח פרטיות. בלשה, הוביל את הקרן להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב-2019 עם נכסים בשווי כ-4 מיליארד שקל. בינואר 2024, באמצעות חברת פאוורג'ן נחתם מזכר הבנות עם בזק להקמת מיזם משותף לאספקת חשמל – בזק-ג'ןהמשלב תחנות כוח פרטיות ותשתיות קיימות, במטרה להגדיל את התחרות בשוק ולהציע פתרונות חשמל יעילים יותר.
הפרטת החשמל בישראל והקמת תחנות כוח פרטיות מסמנות עידן חדש של תחרות וחדשנות במשק החשמל. בעוד התהליך תורם להוזלת עלויות, שיפור היעילות והפחתת זיהום, הוא דורש התמודדות עם אתגרים רגולטוריים וחברתיים. עם השקעות של מיליארדי שקלים מצד יזמים פרטיים ומדיניות ממשלתית תומכת, תחנות הכוח הפרטיות צפויות להמשיך ולשחק תפקיד מרכזי בעיצוב עתיד האנרגיה בישראל, תוך מעבר הדרגתי לעולם ירוק ובר-קיימא יותר.
