לזיווג הגון אורית בת מזל
בעיר סלנט התגורר עני מרוד. בתו של האיש הגיעה לפירקה, אך לא היה באפשרותו להשיאה, בכיסו לא נמצאה אפילו פרוטה אחת.
קרוב משפחה אחד היה לו לעני, יהודי עשיר וירא שמים, אך זה התעלם מקרובו העני ונמנע מלהעניק לו את התמיכה המיוחלת.
נודע הדבר לרבי יוסף זונדל מסלנט, והוא החליט לפעול. הרב בא אל העשיר וסיפר לו על מצבו הדחוק של קרובו העני. "אנא" ביקש, "אל תתעלם ממנו!"
השיב העשיר: "אותו עני הוא קרוב רחוק שלי, למעשה, כמעט ואין קשר משפחתי בינינו. אין זה מן הצדק שידרוש ממני לספק לו את כל צרכי החתונה".
שאלו רבי יוסף זונדל: "המקפיד אתה יום יום על תפילה?" התפלא העשיר והשיב: "האם כבודו חושד בי שאינני מתפלל?!"
"חלילה" השיב רבי יוסף זונדל, "אינני חושד בך, אך אנא, אמור נא לי את תחילת תפילת שמונה עשרה!"
נעלב העשיר והשיב: "האם בא הרב ללעוג לי? בוודאי יודע אני את הפתיחה לתפילת 'שמונה עשרה' – 'ברוך אתה ה'… אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלקי יעקב'…"
רבי יוסף זונדל הפסיקו ושאל: "אמור לי, מתי חיו אבותינו?"
"מה השאלה? לפני אלפי שנים" השיב העשיר.
"נכון, אבותינו חיו לפני אלפי שנים ולמרות זאת הנך מזכירם שלוש פעמים ביום. ומדוע אתה מזכירם? כדי שבזכותם, בזכות אותם קרובים הרחוקים ממך מרחק של אלפי שנים יעזור לך ה' ויברכך בכל.
והנה, כשאני בא לבקש ממך עזרה בעבור קרובך החי עימנו כיום, משיב אתה לי כי זהו קרוב-רחוק?!" הוכיחו הרב.
כנגד טיעון שכזה נאלם העשיר דום, וכעבור זמן קצר שלח לקרובו העני את כל הכסף הנחוץ להוצאות החתונה…
כתוב בפרשת השבוע: "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו" (ויקרא כה', כה')
התורה מצווה את האדם לגאול את אחיו האביון, זה שירד מנכסיו, לתת לו סיוע ועזרה, להשיב לו את התקווה.
כל אחד מעם ישראל נקרא אחיך, אומנם הוא אח רחוק, אך עדיין הוא קרוב שלך.
אם לאבות ולאימהות הקדושים, הרחוקים ממך אלפי שנים אתה קורה "אבא, אמא" יכול אתה בנקל להפוך כל איש ישראל לאחיך.
אמרה המשנה (פאה ירושלמי א', א'): "צדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצוותיה של תורה" – הצדקה לאחר שקולה כנגד כל המצוות.
מוסיף על כך רבי חיים לוצטו: "יסייע האדם לחברו כאשר תשיג ידו ויימנע ממנו נזקים בכל מה שיוכל, כל שכן שירחיק הוא כל מיני נזקים שיכולים לבוא מחמתו…" ('מסילת ישרים')
הסיוע לאחר הוא לא רק בנתינת הצדקה, אם מנעת מחברך נזק, הצלת אותו מהפסד זוהי צדקה לכל דבר.
צדקה לא רק מצילה את החבר, יותר מכל היא מצילה אותך, המטבע הקטן שהבאת לאחר יכולה להציל אותך מנזק גדול.
כל אדם הוא אח שלך, ראייה כזו תביא אותך לפתוח את ידך, לעזור, לתמוך, ובעצם… להציל את עצמך…
