מדינת ישראל הגישה היום (ה') לבית המשפט העליון את תשובתה בעתירה של ארגוני הסביבה נגדה לעניין ההסכם שעליו חתמה חברת קצא"א הממשלתית עם חברת רד-מד, שמשמעותו הגדלה משמעותית של שינוע הנפט הגולמי במפרץ אילת (בג"ץ 3072/21). המדינה ביקשה לדחות את העתירה וטענה כי אין מקום להתערב בהסכם.
בניגוד גמור למציאות, המשרד להגנת הסביבה פרסם הערב הודעת ניצחון בה צויין כי אל תשובת המדינה לעתירה צורף מסמך שעליו חתומים במשותף יאיר פינס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, ובו הם מציינים כי עמדת המשרד להגנת הסביבה שלפיה המדיניות היא "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת נקבעה בהתאם לסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה, ותוך הישענות על עמדה מקצועית.
הם הוסיפו, כי אמנם הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלים של חברת קצא"א, ואולם אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה בכובעה כרגולטור.
עוד צוין במכתב כי הסוגייה מטופלת על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים תוך הסתייעות בגורמי מקצוע שהעניין מצוי במומחיותם, ואין צורך או מקום למעורבות נוספת. במילים אחרות ומבלי לייפות את המציאות, המדינה מתנגדת לעתירה ונראה כי דינה להידחות.
השרה זנדברג שידרה הערב אופטימיות בניגוד כאמור למציאות.
"למרות הלחצים וההתנגדויות הובלנו להישג סביבתי, גיבוי למדיניות של המשרד להגנת הסביבה של 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת", אמרה היום (ה') השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.
"קבענו מדיניות וניישם אותה בפועל, שמשמעותה כי לא תותר הוספת סיכון למפרץ אילת, וכי אין להגדיל את היקף שינוע הנפט באילת. לא נהסס להפעיל את כל הסמכויות שלנו בעניין. אנחנו אמונים על הגנת בריאות האדם והסביבה, בוודאי בסביבה ימית ערכית ביותר ורגישה במיוחד".
השרה הוסיפה כי "למרות מה שקצא"א אולי חשבה, היא לא תוכל להציב עובדות בשטח שאליהן המדינה אמורה להתיישר. המדינה אינה חותמת גומי. בחודשים האחרונים ביצענו עבודה סדורה ומקיפה, רתמנו לצידנו את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, הצגנו בפניהם נתונים ועובדות, ושכנענו אותם שאין שום טיעון שיוכל להצדיק את הרחבת פעילות קצא"א לשינוע ולאחסון נפט במפרץ אילת. שוניות אלמוגים נכחדות בכל העולם כתוצאה ממשבר האקלים ותופעות שונות, ולשונית בים סוף תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המערכת הימית הטבעית. בזכות המדיניות של המשרד להגנת הסביבה, שהיא זו שמקבלת את הקדימות בראייה הממשלתית, נמנע תוספת סיכון למפרץ אילת הרגיש כתוצאה מהגדלה במספר מכליות הנפט הפוקדות אותו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים".
לסיכום אמרה: "חשוב לזכור שבלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט ולכן, אנחנו עדיין מוטרדים מפוטנציאל זיהום הים מכניסת מכליות הנפט כיום, גם ללא הרחבת ההסכם. זאת, כאשר משרדנו נמצא בחוסר כרוני של כוח אדם וציוד. על כן, בכוונתי לפעול מול משרד האוצר להשלים את ההצטיידות שלנו ולענות על הצרכים שלנו – בוודאי כל עוד מסוף קצא"א ונמל אילת פעילים בהיקפים הנוכחיים".
כאמור בניגוד לדברי השרה על הישג, בקצא"א מרוצים מאוד מעמדת המדינה וטוענים כי ההסכם כבר ממומש בפועל ונמצא בעיצומו בניגוד להצהרות.
בחברה טוענים כי כפי שאמרו מתחילת הדרך, הם פועלים על פי כל דין: "לאחר חודשים רבים של השמצות וטענות מופרכות כנגד ההסכם, עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, בשם כל משרדי הממשלה המשיבים, שוב מוכיחה כי קצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה. עמדתם הברורה והנחרצת של משרד האוצר ורשות החברות, היא שקצא״א פעלה כפי המצופה ממנה, לפיתוח עסקי של פעילות החברה מול לקוחות בינ"ל וכן, כי להסכם יתרונות גיאופוליטיים וכלכליים משמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה. קצא״א מחויבת לשמירה על הסביבה, ערכי הטבע והים, ותפעל לשם כך בכל האמצעים העומדים לרשותה ובהתאם להנחיות הגורמים הרלוונטיים. לפעילותה של קצא״א חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום. החברה תמשיך בדיאלוג המקצועי והרציף עם המשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את פעילותה החשובה והחיונית.״
