גירושין הם הליך מורכב ורגיש, ואחד ההיבטים המרכזיים בהליך זה הינו נושא המזונות. החוק הקובע את חובתו של אדם בתשלום המזונות הוא חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. למעשה קיימים שני סוגי מזונות: מזונות ילדים ומזונות אישה. מעבר לחוק, גם פסיקות בתי משפט יוצקים תוכן לחבות במזונות. מזונות משולמים בהסכמת הצדדים או בהחלטת בית משפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני.
אם אתם בהליך גירושין, או מסקרן אתכם להכיר את עולם המזונות – חשוב שתקראו מאמר זה כי כאן אנחנו נסביר את עיקרי המושגים הקשורים לעולם המזונות.
סוגי מזונות
מזונות ילדים – מזונות המשולמים על ידי הורה אחד להורה אחר, אשר בחזקתו נמצאים הילדים, עבור צרכיהם הבסיסיים שך הילדים לרבות מגוריהם ("מדור ואחזקת מדור"). בדרך כלל, המזונות ישולמו עד הגיע הילדים לגיל 18 או שירות צבאי/לאומי.
מזונות אישה – לפי המשפט העיברי, חובת תשלום מזונות האישה מוטלת על הבעל ומתייחסת לתקופת נישואיהם. במקרים מיוחדים, אישה שלא נישאה לבעלה לפי הדין הדתי – עדיין יכולה לתבוע מזונות אישה מכוח התחייבותו החוזית כלפיה.
שיקולים בקביעת מזונות הילדים וסכומם
עד השינוי שחל בשנת 2017, תשלום מזונות הילדים היה באחריות האב בלבד. בשנת 2017 בית המשפט העליון החל בשינוי המגמה וקבע כי מרגע בו הגיע קטין לגיל 6, שני ההורים יישאו בצרכיו, בהתייחס לזמני השהות של כל אחד מן ההורים עמו והכנסות ההורים.
כלומר, אין עוד הפרדה מגדרית ואין חיוב אוטומטי של האב במזונות הילדים. כלומר, עדיין חובת המזונות לילדים עד גיל 6 תהיה מוטלת על האב.
במסגרת המגמה לחלוקת נטל המזונות בין ההורים – בית המשפט אף נוטה לבטל את חובת תשלום המזונות כלל, למשל במקרים בהם זמני השהות של ההורים עם הילדים שווים בין שני ההורים וגובה הכנסותיהם של שני ההורים דומות.
יואר כי, אין הסכמה בין הצדדים או החלטת בין המשפט בעניין גובה המזונות היא החלטה סופית ואם יחול שינוי נסיבות מהותי, ניתן שוב להגיש תביעה לתשלום מזונות, הגדלתם או הפחתתם.
תביעה למזונות ילדים מוגשת בדרך כלל על ידי אמם הביולוגית, מעצם היותה האפוטרופסית הטבעית שלהם וזו שלרוב מחזיקה בהם. במקרים אחרים, בהם דווקא האב הוא ההורה המחזיק בילדים, הוא זה שיגיש את תביעת המזונות בשם הילדים.
שיקולים בקביעת מזונות אישה
כאמור מעלה, חובתו של הבעל לפרנס, לזון ולדאוג לכל צורכי האישה במהלך הנישואים. כל עוד הצדדים נשואים, הבעל ממלא אחר חובתו. עם זאת, ייתכן מצב בו הצדדים כבר פרודים וחיים בבתים נפרדים אך הבעל טרם נתן גט לאישה – במצב כזה ייתכן שהאישה תהיה עדיין זכאית למזונותיה כדי שתישמר רמת החיים אליה הורגלה לאורך הנישואין ("עולה עמו ואינה יורדת"). חובת תשלום המזונות אינה חובה אבסולוטית ונגזרת מפרמטרים שונים (למשל, האם האישה עובדת?) ופוקעת בעת מתן הגט על ידי הבעל, או כאשר קיימת עילה השוללת את זכות האישה למזונותיה, למשל, במקרה אם בגדה בבעלה.
פסיקת מזונות זמניים
לצערנו הרב, הליכים משפטיים, בהם נבדקים כל טענות הצדדים לעומקם, נמשכים זמן רב ומיום הגשת התביעה למזונות ועד למועד מתן פסק דין סופי בתיק בדבר סכום דמי המזונות המגיע לילד או לאישה, יעבור זמן ניכר. בשל כך, יכולה האישה הזכאית להגיש בקשה לסעד דחוף של פסיקת מזונות זמניים, וזאת עד למתן ההחלטה הסופית בתיק. ההליך הזה הוא הליך ביניים, ולא משליך על התוצאה הסופית בתיק, אך זהו הליך מתבקש מכוח הנסיבות.
הטבות מס למשלמי מזונות – האומנם?
רבים לא מודעים לכך, אך מי שמשלם מזונות ילדים, זכאי לקבל הטבות מס וזאת לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה לפיו ניתן לקבל הטבות מס בדמות נקודות זיכוי, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.
לצורך קבלת הטבת המס, ההורה המשלם מזונות יצטרך להצהיר במקום העבודה שלו על תשלום המזונות (אפשר לעשות זאת ישירות מול פקיד השומה במס הכנסה), לצרף את הסכם המזונות/פסק דין וכל אסמכתא נוספת לפיה הוא משלם מזונות.
מי שלא ידע על כך ולא עשה זאת, עדיין יכול לפנות למס הכנסה בבקשה להחזר מס ולקבל החזר מס רטרואקטיבי עד 6 שנים.
הכתוב במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי וכדי לקבל מידע מותאם אישית, יש לפנות לייעוץ עורך דין המומחה בתחום.
מדריך זה נכתב בסיוע משרד עורכי הדין שניידר אלכסנדרובסקי – המתמחה במתן שירותים משפטיים בתחום דיני המשפחה על כל רבדיו: גירושין וכל ההליכים הכרוכים בו לרבות מזונות ילדים, מזונות אישה, כתובה, זמני שהות ומשמורת ילדים, חלוקת רכוש, ניכור הורי ועוד..
לייעוץ נוסף מוזמנים לפנות אלינו בטלפון: 08-6551546 או באתר המשרד .