לפני עשור החליטה המדינה להתקין בתחנת הכוח באשקלון פילטרים לסינון חלק ניכר מהזיהום הנפלט ממנה. הפילטרים לא הותקנו ואיש לא אוכף 📸 מילן מועלם
עשור של סיפורים ללא כיסוי: בשנת 2010 קיבלה המדינה החלטה להפחית באופן ניכר את הזיהום הנפלט מתחנות הכוח הפחמיות בחדרה ואשקלון, באמצעות התקנת פילטרים שאמורים לסנן חלק ניכר מהזיהום.
התחנות הפחמיות ידועות כמקור משמעותי לתחלואה וזיהום בעיר. ההחלטה הייתה משמעותית אך נותרה בגדר הבטחה ללא כיסוי. בתחנת הכוח בחדרה הותקנו סולקנים אך פרויקט התקנת 2 הסולקנים באשקלון נותר תקוע.
מה גורם לדחיה? שש פעמים, לא פחות, נדחה מועד השלמת הפרויקט בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון, בכל פעם בטענה אחרת: מפגיעה אפשרית בכושר ייצור החשמל ועד השפעת הקורונה – הנימוק האחרון שהוביל לדחיית השלמת הפרויקט למרץ 2022.
האם הנימוקים האלו מספקים את הדעת? לא אם תשאלו גורמים באיגוד ערים לאיכות הסביבה – נפת אשקלון: לדבריהם נימוקים אלו אינם טובים מספיק, לנוכח התלונות היומיומיות של התושבים על מפגעי זיהום וריח. טענות אלו קיבלו התייחסות, כאשר בשנת 2015 הצהיר שר האנרגיה כי "על חברת החשמל לסיים במהרה את התקנת הסולקנים".
אחד מתושבי העיר שעוקבים בדריכות אחר התקדמות הפרוייקט אמר "איפה ראש העיר וחברי המועצה הם לא ערים לנתוני התחלואה? הם לא מודאגים? אנחנו מנסים לפעול אך ללא כח מצד העירייה זה פשוט לא יקרה".
היתכן שנעשה ניסיון מכוון לדחות שוב ושוב את התקנתם הסולקנים באשקלון, עד לנקודה שבה לא יהיה יותר טעם להתקין אותם בשל הסמיכות לסגירת התחנה בעוד חמש שנים?
בהיעדר פעולות נחרצות מצד ראש העיר וחברי המועצה, נראה שתושבי אשקלון והסביבה יתחילו לנשום אוויר נקי רק כאשר התחנה הפחמית תיסגר, ויחל המעבר לייצור חשמל באמצעות גז טבעי, כלומר ב-2025.
