לע"נ🕯️נתן יעקב בן עליזה וגבריאל למשפחת מיימון
באחד הימים שאלו את הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, בעל "האמרי אמת": "מה הטעם נאכל קורבן תודה רק ליום אחד, שלא כשאר קרבנות הנאכלים לשני ימים?"
השיב הרבי הקדוש: "את קורבן התודה מביאים על נס שקרה לאדם. והרי בכל יום ויום מתרחשים איתנו ניסים חדשים, ואיך ניתן לאכול מנס של אמש על נס של היום?"
"כתוב בפרשה"וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (ויקרא ז', טו')
בתודעה שלנו נס הוא דבר מעל הטבע, משהו פלאי שקורה בעולם.
אמר הרמבן (פרשת שמות): "אדם מודה הניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים – אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכל בגזרת עליון".
מדבריו של הרמב"ן ניתן ללמוד שכול מה שקורה לאדם בכל יום אינו טבע כי אם נס, אין בו מנהגו של עולם אלא הכל מתרחש בהשגחה עליונה, השגחה פרטית על כל אדם.
מהיום נפנים שכל פעולה שאנו עושים גם אם היא הפשוטה והטבעית ביותר היא נס אחד גדול, כשם שאנו מודים על ניסים והצלות גדולים נלמד לתת הודיה על הדברים הפשוטים.
אדם המכיר בדברים הפשוטים ומודה עליהם כאילו הם ניסים גדולים, מחדיר לעצמו אמונה בבורא על כל צעד שלו, חייו הופכים לשלווים ורגועים יותר.
להיות חלק מתורת משה רבינו הוא לזהות בכל פרט ופרט במהלך היום את אצבעו המכוונת של הבורא, אצבע היכולה להוביל אותך אל מקומות טובים ומוארים, שלווים ומלאי שפע…
