חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הסטטוס בפרשת חיי שרה | אביחי דניאלי

רפואה שלימה ובריאות איתנה לנתנאל בן מזל

באחד הימים הזדמן ה"חפץ חיים" לעיירה אחת, הסווה את פניו ולא אמר את שמו ברבים.

בליל שישי ישב בקצה השולחן ולמד. בסיום התפילה ביקש מאחד מבעלי הבתים להזמינו לסעודת שבת והוסיף: אני ה'חפץ חיים. נדהם האיש ושאל מדוע הסתרת את עצמך ולא גילית זאת ברבים?

השיב החפץ חיים כשלבן הזמין את אליעזר לאכול בביתו אמר לו אליעזר אני עבדו של אברהם אני נזהר בכשרות המאכלים.

המשיך החפץ חיים: "כל הזמן אני מונע את עצמי מפרסום אבל כשמזמינים אותי לסעודה אני מגלה את זהותי כדי שלא יכשילוני במאכלים שיש בהם פקפוק".

אליעזר עבד אברהם נכנס אל ביתו של לבן מיד הגישו לפניו מאכלים – ויּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי בראשית כד', לג'-לד').

לבן אמר לאליעזר" שב תאכל" ואליעזר השיב "לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי עד לאחר שאברך".

לבן לא התרגש: "וַיֹּאמֶר דַּבֵּר תגיד מהר ובקיצור מה שאתה חייב ותאכל…."

היצר של האדם מנחה אותנו כמו לבן, תברך מהר ללא כוונה, ללא מחשבה, ללא בדיקת המאכל.

אולם אליעזר השיב לא עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי – אצלנו הברכה היא דבר חשוב לא חוטפים ברכה אלא מברכים ברכה.

אליעזר עבד אברהם החפץ חיים וגדולים אחרים הקפידו לבדוק מה הם מכניסים לפיהם ואיך הם עושים זאת.

הגוף של האדם הוא לא עוד פח שמכניסים אליו מזון. הוא לא מערבל או מטחנת מזון הוא מכונה להתפלת מים הוא מקדש את המזון ומתקנו.

כשאתה בורר את מאכליך ומברך עליהם בכוונה, אתה מתקן את המאכל, מעלה אותו בדרגה ומקדש את גופך הגשמי.

אם רוצה אתה להיות עבד אברהם, צריך אתה לטהר את מחשבתך לפני האכילה להתרכז מספר שניות ולברך בכוונה.

לעיתים רצים אנו לקבל סגולות וברכות לרפואה שלמה ברכה לפני המאכל תעשה את אותה הפעולה טוב יותר
כשברכת על האוכל אתה קידשת אותו וקידשת את גופך.

*זמני כניסת השבת :*
*כניסת שבת :16.23*
*תוספת תוספת:16.13*
*יציאת השבת :17.21*
*יציאת השבת ר"ת:17.56*

*שבת שלום ומבורך*
🕯️🍷💐🍷💐🕯️
                                

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן