באחד הימים פגש רבי יהושע בן לוי את אליהו הנביא בפתח מערת רבי שמעון בר יוחאי.
פנה רבי יהושע לאליהו הנביא ושאל: "מתי יבוא משיח בן דוד ויביא עימו את הגאולה המיוחלת?".
"גש אליו ושאל אותו בעצמך" השיבו אליהו הנביא.
"היכן אוכל לפגוש אותו?" שאל רבי יהושע.
"הוא יושב בפתח העיר, במקום בו יושבים הפצועים והחולים. גם הוא סובל מחולאים ונגעים".
"ואיך אדע מי הוא בין כל האנשים?" המשיך רבי יהושע לשאול.
"אתן לך סימן כיצד תוכל לזהותו: כל שאר החולים מסירים את כל תחבושותיהם, מקנחים את פצעיהם ולאחר מכן שבים וחובשים אותם. אך המשיח מסיר רק תחבושת אחת בכל פעם.
כך, כשתגיע ההוראה מלמעלה לצאת ולגאול את עם ישראל לא יהיה עליו להתמהמה ולו רגע אחד" אמר אליהו הנביא.
מיהר רבי יהושע בן לוי לשער העיר כדי לעקוב אחרי הפצועים החובשים את תחבושותיהם.
בינהם הוא מצא את המשיח ושאלו: "מתי יבוא אדוני?"
"היום" השיב המשיח ללא היסוס.
שמח רבי יהושע בן לוי, ושב לביתו. הלא היום יבוא המשיח ועימו הגאולה.
אך כשהיום עבר וירדה החשיכה ולא נראה כל זכר למשיח, מיהר רבי יהושע לאליהו הנביא בתלונה: "המשיח שיקר לי! הוא אמר שיבוא היום, ולא הגיע".
"לא הבנת את כוונת המשיח", הסביר לו אליהו, "כוונת המשיח במילה 'היום' היא ציטוט מהפסוק – 'היום – אם בקולו תשמעו' – אם תשמעו בקול הקב"ה, אזי יבוא המשיח היום…" (סנהדרין צח'.)
כולנו מחכים ומצפים מתי יתגלה המשיח ויכריז על הגאולה, יעשה סדר בעולם, וכולם יאמרו כאחד: "ה' הוא האלוקים".
יום תשעה באב הוא יום השיא של האבלות שהחלה ב – יז' תמוז והתחזקה בראש חודש אב.
ימים קשים, צער ועינוי הנפש והגוף, ימים של יאוש מחלחל על אובדן גדול, שלא בטוח כמה באמת אנו מבינים את חסרונו.
אך בתוך האבלות, החורבן ועינוי הנפש, בצהרי היום קמים מהרצפה, יושבים על כסאות, ונשות ישראל נוהגות לשטוף את הבית, ולעשות פסח קטן.
כך, באמצע יום הצום והמספד, מדוע? כי באותם הרגעים של צהריי היום… נולד המשיח, נולדה התקווה, הייאוש מתחלף בנחמה, בגאולה ובאור המיוחל.
וכאן יש לכל אחד מאיתנו רמז לחייו – בכל זמן של קושי, כשהייאוש מחלחל, כשהחושך גובר על האור, כשהכאב מאפיל על הגוף, נזכור שתמיד יש תקווה, תמיד יש אור בקצה החושך, מתוך הקושי, תבוא גאולתינו, מתוך הצער תבוא הנחמה, מתוך הייאוש תצמח התקווה.
אל תתייאש ממצבים לא נעימים הפוקדים את חייך, הכל יתגלה לך כטובה גדולה, אומנם כעת החושך מכסה עליה, אבל עם קצת סבלנות והרבה אמונה, מתוך הקושי שלך תצמח לך גאולה, תגיע אליך הטובה, תצהיל את יומך, תהפוך לך את השנה מחורבן לבניין בית מקדשך.
כי מתוך החושך החזק, תמיד תפציע לה החמה…
